פסק-דין בתיק ת"א 39571-01-10

זוהי תביעה כספית שמקורה בשטר שהוגש לביצוע והותרה בו ההתנגדות, בטענת הנתבע שחתימתו על השטר זויפה ואף הוגשה בגין כך תלונה למשטרת ישראל ביום 21/12/09.

כיוון שבטענת זיוף עסקינן, נטל הראיה על התובעת.

התובעת הגישה שני תצהירים מטעם שני בעלי המניות בה.

1.  עוזי ביטרמן, מנהל בתובעת, הצהיר כי התובעת עוסקת באספקת חומרי בנין, ובחודש פברואר 2009 פנתה אל התובעת חברת אבסולוט באמצעות ה"ה זאב שמיין ובועז קדמי, כדי שהתובעת תספק לאבסולוט חומרי בנין לפרויקטים לבניה שלה, ונקבעה לה מסגרת אובליגו מצומצמת של 30,000 ש"ח.

לדבריו, התובעת ואבסולוט ניהלו מערכת יחסים עסקית, במסגרתה סיפקה התובעת לאבסולוט חומרי בניה במסגרת האובליגו עם חריגות קטנות. אבסולוט שילמה בשיקים דחויים ואלה נפרעו. כאשר ביקשה אבסולוט להגדיל משמעותית את האובליגו אצל התובעת, דרשה התובעת באמצעות, מר ביטרמן, שזאב שמיין ובועז קדמי ימציאו בטוחות, שהם ערבויות אישיות שלהם וערבות אישית של שמואל קדמי, ובנוסף שיק בטחון לפקודת התובעת.

2.  בועז קדמי וזאב שליין הציעו לביטרמן שהנתבע דנן, שהוא אחיו של שמואל קדמי, יהיה הערב.  מר ביטרמן אשר הכיר את הנתבע אישית כמי שהיה קבלן בנין מבוסס ואף היתה לו פעילות עסקית מול התובעת, הסכים להצעתם זו. ביטרמן נסע למשרדי חברת אבסולוט, נתן לזאב שמיין ובועז קדמי שטר חוב, נשוא התביעה דנן, כדי שיחתימו את חברת אבסולוט ואת הנתבע כערב. ביטרמן לא ביקש שהנתבע יחתום בפניו לאור היכרותו עמו.

3.  בועז קדמי וזאב שליין ביקשו לרכוש סחורה מעבר לאובליגו, ולצורך כך, הגיעו למשרדי התובעת ביום 2/8/09 ובקשתם לרכוש סחורה סורבה, עד להמצאת שטר החוב בערבות הנתבע. אז צלצל הנתבע לשותף של ביטרמן, מר יחזקאל משיח, וטען לאוזניו של יחזקאל, שחתימתו כערב תספיק ואף סיפר לו, שבפועל, כבר נחתם השטר. אז נסע שוב ביטרמן למשרדי אבסולוט וה"ה קדמי ושליין מסרו לו את שטר החוב נשוא תביעה זו, חתום על ידי אבסולוט ועל ידי הנתבע כערב, כולל פרטי הנתבע וכתובתו.

יתרה מכך, ביטרמן אף צלצל מהטלפון הנייד של בועז קדמי אל הנתבע, אשר אישר שחתם על שטר החוב, ולכן אושרה אספקת הסחורה. ביטרמן מפנה בתצהירו לחקירת הנתבע בבקשת ההתנגדות בה הודה, כי ביטרמן התקשר אליו והם שוחחו ביניהם.

4.  לגרסת ביטרמן, הנתבע היה אחד המנהלים בפועל של אבסולוט, שם לא נעשה דבר בלעדיו, הן מבחינת תכנון עבודה, הן מבחינת הצעות מחיר והן מבחינת קבלת עבודה. לטענת ביטרמן, באבסולוט, הכל נעשה בחתימתו של הנתבע אשר עמד בחזית אבסולוט, כפי שעמד בחזית חברת חיש מאור, שהיתה בבעלות חתנו והנתבע היחיד שעמד מול התובעת. לכן, כך ביטרמן, הנתבע ידע בדיוק את מצבה הכלכלי של אבסולוט.

לאחר שיחת הטלפון המתוארת לעיל, סיפקה התובעת לאבסולוט סחורות, וכתוצאה מכך נוצר חוב בסך 427,882 ש"ח. רק לאחר אספקת הסחורה נודע לביטרמן ולתובעת, שאבסולוט מצויה בקשיים והפכה לחדלת פרעון. ביטרמן פנה מיד לאבסולוט וזאב שמיין אמר לו שאין לו ממה לחשוש לאור שטר החוב שבידיו. גם הנתבע אמר לו בטלפון שהוא מנסה לעזור לאבסולוט וכי אין ממה לחשוש. בהמשך, ומשהפסיקה אבסולוט את פעילותה, מולא שטר החוב בסכום החוב הקיים אצל התובעת.

5.  בחקירתו העיד ביטרמן, כי הוא השותף הפעיל בתובעת מול אבסולוט, ומטעם אבסולוט, התנהלה הפעילות העסקית בעיקר על ידי זאב שמיין ומעט באמצעות בועז קדמי. את השיקים קיבל ממזכירת אבסולוט, גב' איווה אוסקר.

את הנתבע הכיר כאשר עבד מול התובעת בחברת חיש מאור, והנתבע הכיר והפגיש בין התובעת לאבסולוט. טרם ההתקשרות עם אבסולוט ערכה התובעת בדיקה כלכלית, באמצעות חברת דן אנד ברדסטריט, עמה הוא קשור באמצעות המחשב, והבדיקות לגביה היו טובות מאוד. כאשר הסתבר לו בבדיקה, כי לה"ה קדמי ושמיין אין נדל"ן על שמם, ביקש ערבות נוספת לצורך הגדלת סכומי האובליגו.

ביטרמן אישר בעדותו שאכן בתקופה מסוימת ניתנה סחורה לאבסולוט בשיקים עתידיים בסכומים של כ- 200,000 ש"ח, כיוון שהיו לה מאות אתרי עבודה, ההזמנות הגיעו מידי יום והשיקים, עד לאותו מועד, גם נפרעו באופן שוטף ומסודר, דהיינו, לדבריו הם היו "שיקים טובים".

6.  מטעם התובעת הגיש תצהיר עדות ראשית חוקר בשם פיני שכטר, אשר נתבקש על ידי התובעת, לאתר את כתובתם של שמואל קדמי, בועז קדמי וזאב שמיין. הוא הצהיר, כי לא עלה בידו לאתר אותם, שמואל קדמי עזב את דירתו מאז אוגוסט 2009 ואף לא מתגורר אצל אחד מילדיו.

לדבריו, בועז קדמי, אינו מתגורר בכתובת הרשומה במשרד הפנים ואף לא בכתובת אשתו השניה, אשר נפטרה.

זאב שמיין, לא אותר, לא בכתובת המצוינת במשרד הפנים ולא בכתובת שצוינה ככתובת נוספת שלו.

7.  יחזקאל משיח הגיש תצהיר עדות ראשית כמנהל נוסף בתובעת, חזר על המפורט בתצהירו של ביטרמן והצהיר, כי ביום 2/8/09 כאשר התובעת סירבה לספק לאבסולוט סחורה ללא ערבויות, טלפן אליו הנתבע וגער בו על שחתימתו כערב אינה מספיקה. יחזקאל משיח הצהיר, כי זיהה את קולו של הנתבע, אותו הכיר מעסקאות קודמות שהיו לתובעת עמו, וכן הנתבע הציג את עצמו כאברהם מזרחי. רק לאחר שהוצג השטר חתום על ידי הנתבע, החלה התובעת לספק סחורה לאבסולוט. 

8.  הגב' איווה אוסקרהצהירה, כי עבדה כשכירה באבסולוט בין החודשים נובמבר 2008 ודצמבר 2009 ובמהלך העבודה הכירה את בועז קדמי, זאב שמיין ואברהם מזרחי - הנתבע. היא הצהירה, כי היו פעמים שהנתבע הגיע למשרדי אבסולוט, והשתתף בישיבות עבודה עם בועז קדמי וזאב שמיין. כן ציינה, כי היא מכירה אף את מר ביטרמן מטעם התובעת, אשר נהג להגיע למשרדי אבסולוט, כדי לקבל שיק עבור סחורה שהתובעת סיפקה לאבסולוט.

בחקירתה השיבה, כי ניהלה את משרדי אבסולוט וקיבלה הנחיות והוראות מזאב שמיין ובועז קדמי שניהלו את החברה, אך לא מהנתבע. לדבריה, התנהלו במשרדי אבסולוט בחדרו של בועז קדמי ישיבות ספורות בהן השתתף גם הנתבע. היא יודעת על סמך מה שנאמר לה, שהנתבע הינו דודו של בועז קדמי, בעל מוניטין טובים ובועז קדמי ביקש את עזרתו. הנתבע כדודו של בועז קדמי, אמר לאחרון, שהוא ישמח לעזור לו לקבל סחורה מספקים, לנהל עימם מו"מ ולערוב לספקים שיספקו לו סחורה. לדבריה, כך אמר לה בועז קדמי. עוד העידה, כי הנתבע ניהל מו"מ עם ספקים של סחורות שונות ואף שוחח עם ספקים שהיתה בעיה עם שיקים דחויים שקיבלו (עמ' 22 לפרוטוקול מיום 6/12).